מכתב לויויאן ווסטווד
שלום לך ויויאן ווסטווד יקרה, כסטודנטית צעירה לאופנה בשלהי סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 כשגיליתי שהעיר לונדון מושכת אותי אליה כמקום שמעניין ומסקרן אותי לחזור אליו, גיליתי גם אותך. באותה תקופה, שהייתי עוד בתחילת הדרך כמעצבת ומאד בוסר, החנות שלך היתה בשבילי מוקד עליה לרגל. חיפשתי אותך, עקבתי אחרייך ובחנתי כל קולקציה. את כבר היית אחרי תקופת הפאנק הפרועה שלך אבל היית עדיין מאד תוססת, צבעונית, אוונגרדית, שוברת מוסכמות ויחד עם זאת מאד מאד אנגלייה וזה מה שעיניין אותי באותה תקופה. |
|||||
גרסה להדפסה
שליחה לחבר









